האם אלדד זיו הקדים את זמנו? >> אין דבר כזה שאין דבר כזה- הגרסה הטרנדולוגית

תאריך: 20/05/2019

האם אלדד זיו הקדים את זמנו? >>

 אין דבר כזה שאין דבר כזה- הגרסה הטרנדולוגית


לובי מלון רום מט ג'וליה במילאנו בעיצוב פטרישה אורקיולה. שילוב של פסטל וגוונים נועזים

מלון 'רום מט ג'ולייה' שעיצבה פטרישה אורקיולה במילאנו מדגיש שילובי צבעים, שלפני כעשור לא היו עוברים בגרון. ורוד שמיימי עם אדום דם, ירוק מנטה עם כחול רויאל ונוספים.

חדר במלון רום מט ג'וליה – שילוב של פלטות גוונים מנוגדות


שימוש עולה בפלטת גוונים נועזת. מורוסו. להשיג בטולמנ'ס

עיצוב: מיכל יפתח רותם צילום: צביקה רותם ריצוף: אלוני

אם בעבר הייתה הפרדה למשפחות גוונים, הרי שכיום הפסטל מרגיש נוח ליד הצבעוניות העזה. שילובים שבעבר הלא רחוק היו בגדר טעם רע הפכו להיות האופנה ב-'ה' הידיעה. ניבה יחיאב, טרנדולוגית צבע ועיצוב רואה אף היא את מגמת השילובים ומייחסת אותה למגמה גדולה בהרבה המתנהלת בעולם. יחיאב, בעלת תואר באדריכלות ותואר שני בעיצוב תעשייתי, התמחות בעיצוב, מבצלאל, חוקרת טרנדים בעולם הצבע והעיצוב כבר למעלה משני עשורים.

שילוב של פסטל ונועז. מורוסו. להשיג בטולמנ'ס

MANGO 50X100


עיצוב: תמי שלוש צילום: שחר לוי


עיצוב: טטיאנה פייסקי צילום: אלעד גונן

קיימת התעצמות של גורמים קיצוניים – הימין מורגש מאוד בארה"ב, גם בישראל הוא הופך ראדיקלי יותר, דאעש גם היא דוגמא להתחזקות הקיצונית של הימין בעולם. מנגד היא מסבירה, מתקיימת נקודת קיצון שמביאה לידי ביטוי התעוררות של תנועות ואג'נדות חברתיות כמו ה- ME TOO, היחס ההומני שמבקשים לתת אירגונים רבים באשר להגירת פליטים לאירופה ועוד. היא מסבירה שהחברה מתחלקת למי שמאמץ את השינוי ולמי שמתנגד אליו נחרצות.

מי שמתנגד נוקט בגישה שמרנית, מסתגרת שמבקשת להחזיר את הגלגל אחורה, להתרפק על נוסטלגיה, שחוזרת לדוגמה, למועדוני גברים (ג'נטלמנס קלאב), ומייצרת בכך סגירות לקדמה, כמבקשת עולם פנטסטי שישאר כמו שהיה פעם. בהתנגדות הזאת יש עולם אסקפיסטי, לא של פנטזיה אלא שמחפש כיצד להתנתק, לחפש מקומות שקטים, שמבודדים את הרעש – העיצוב הנורדי לדבריה הוא סמן ימני של הדבר הזה. הכיוון השני, הוא זה שמאמץ עכשיו את השינוי. לא בהכרח בדעות פוליטיות אלא מבחינת ההתמסרות להלך הרוח האקסטרימי. האימוץ הזה הוא אימוץ של שבירת מוסכמות, שהכל מותר.

שבירת המוסכמות שמעלה יחיאב, מתחזקת גם מכיוון מהפכת המסחר האלקטרוני והרשתות החברתיות. הטרנדולוגית עדי יופה מסבירה כיצד אלו, הפילו את ההיררכיות שהיו מקובלות כאן עד לא מזמן. היום כל אחד יכול להיות צלם. מישהו שהתמונות האמנותיות שלו זוכות למיליוני לייקים הופך להיות צלם בעל שם. פתאום לא בטוח שצריך ללמוד בדרך המקובלת. את הגושפנקה לעשיה אני מקבל מהרשת, מההמונים ולא בהכרח ממוסד אקדמי נחשב.



חדר נוסף במלון רום מט ג'וליה בעיצוב אורקיולה המדגיש את היחס לצבעוניות


צבעוניות בחללי הרחצה 
עיצוב: שירי ארצי צילום: נדב פוקט 
חומרי הגמר נרכשו באלוני

כיור מבית GLOBO

חיפוי: Kaleido 30x30

יחיאב נותנת את נטע ברזילי כדוגמה טובה לשבירת מוסכמות, עד כדי שבירתם ובניה של עולם טוב יותר בלי קשר לגובה מגדר צבע ומין, ומשם, היא מסבירה, באה הצבעוניות העזה, כי אם אני שובר את הכללים אז אין נכון או לא נכון וזה מקבל ביטוי גם כשמדובר בצבעוניות. קריאת הטיגר הזאת נשמעת מוכרת, ואכן ההיסטוריה תמיד חוזרת, אבל איך היא חוזרת אם על השפעתה אחראיות לא מעט, הטכנולוגיות המתקדמות?. יחיאב מסבירה את תאוריית הספירלה המחזירה בסופו של דבר לאותה נקודה ב-X אבל ב- Y היא במקום אחר. המקום האחר הוא למשל, טכנולוגיה חדשה. היא נותנת לדוגמא את  ממפיס, שקמה כאן בראשית שנות ה-80 בהובלתו של המעצב אטורה סוטאס, שקראה טיגר על סוג של שמרנות עיצובית אירופאית שהייתה נהוגה באותה העת. את חיפויי העץ החומים, הכבדים, הם החליפו בבלאגן צבעוני, כזה שאיפשר להכל ללכת עם הכל. במובן מסוים, מסבירה יחיאב העולם חוזר לשם. היינו המון סביב לבן ושחור ואנחנו חוזרים למה שקרה עם ממפיס. היא מדגישה דמויות על גבול ההתרסה שמבחינתה הן הפזנטוריות של המגמה  – נטע ברזילי, טראמפ, להקת שלווה, קים ג'ון הון – הם שמים בפרונט את השונה, מדגישים את את נקודות הקיצון המנוגדות לאותה המגמה.

וכשהכל הולך, גם הצבעוניות פורצת גבולות ושוברת מוסכמות או איך שאמר את זה פעם אלדד זיו במשפט אחד מדויק שהפך מזוהה איתו, כשהגיש את תכנית האמנות 'כרטיס ל2' - אין דבר כזה שאין דבר כזה. זה באיזשהו מקום הסלוגן של העולם החדש.

     
Cloud 35x100

עיצוב: מרינה רכטר צילום: עמית גושר


עיצוב: שירי ארצי צילום: נדב פוקט